סיפורים אישיים
הפעם ריכזנו שלושה ראיונות עם תלמידי נעל”ה, כיתה יא’.
אירנה מג’ונס, בת 18, הגיעה לכפר באוקטובר 2013 מארמניה.
“רציתי מאד לעלות לארץ ישראל ושמעתי על תוכנית נעל”ה אז ניגשתי לבחינות. היה לי קשה ומתוח מאד בבית מכיוון שאני בת יחידה והמצב הכלכלי לא טוב. ההורים בהתחלה פחדו לתת לי לנסוע אבל שכנעתי אותם שפה יהיה לי יותר טוב ולכן הם הסכימו. אני מאד שמחה שעשיתי את זה”.
“בהתחלה כשהגעתי להדסה נעורים היה לי קשה, התגעגעתי מאד הביתה למשפחה ואפילו לשלג, התרבות והאוכל פה שונה מאד מהבית ולוקח זמן להתרגל. אחרי חצי שנה בערך כבר ממש התרגלתי והרגשתי בבית. הכרתי ילדים, למדתי שפה ועכשיו ממש טוב לי פה”.
“מבחינה חברתית טוב לי מאד, יש לי חברות טובות שגרות איתי בחדר, הקבוצה היא כמו משפחה שלי, אנחנו עושים הכל ביחד וזה נחמד”.
“עוד שנה אני מסיימת לימודים והחלום שלי הוא להתגייס לצה”ל ולשרת כפרמדיקית קרבית. רוצה מאד לשלב רפואה עם שירות קרבי”.
“בתום השירות אני רוצה להשאר בארץ, אני מאד רוצה להביא לפה את ההורים שלי אבל חשוב לי להתבסס כלכלית לפני שאעשה את זה”.
קיריל ארך, בן 17, מאוקראינה, הגיע לישראל באוגוסט 2013
kiril”רציתי לעבור לישראל כי יש לי סבתא שמתגוררת בחיפה ושמעתי ממנה הרבה על הארץ, גם למדתי בבית ספר דתי ושם למדנו תורה ואת השפה העברית כך שהיה לי חשוב לראות את ישראל ולנסות לגור בה. המצב בבית לא היה טוב ומתוח, ההורים התגרשו ואבא התחתן מחדש ונולד לי אח ולכן החלטתי שכדאי לעלות לישראל. נגשתי למבחנים ועברתי והגעתי להדסה נעורים”.
“אני מאד אוהב לגור בהדסה נעורים בגלל הקירבה לים, הנוף היפה והחברים. יש פה אנשים טובים שעוזרים מבחינה לימודית ונותנים הרגשה של בית”.
“מכיוון שידעתי עברית מלפני שהגעתי לפה ההתאקלמות היתה לי קלה יותר, גם הלימודים יחסית קלים לי חוץ מאנגלית, במקצוע הזה אני פחות מצליח”.
“אחרי שאסיים את הלימודים אני רוצה להשאר ללמוד במכללה שבכפר. לאחר מכן אני רוצה להתגייס ליחידה קרבית, חשבתי על סיירת מטכ”ל ואני מקווה שאצליח להתקבל לשם”.
“כשאסיים את השירות אני רוצה לטוס לאירופה- לנורבגיה או גרמניה- ולהמשיך ללמוד שם”.
סוניה גלדקיה, בת 17, ממוסקבה, הגיעה לנעורים לפני 3 שנים (כיתה ט’) וכעת לומדת בכיתה יא’
sonia”שמעתי שהגיעו מישראל ויש בחינות לפנימיות, ניגשתי כי רציתי לנסות ולא ממש הבנתי למה ניגשתי. כשהתקבלתי הייתי מופתעת מאד ושמחתי והחלטתי לנסות ולעלות לישראל”. אמא שלי רצתה מאד שאסע, היא התגרשה מאבי והתחתנה מחדש והיו לה עוד שתי תינוקות בבית.
“כשהגעתי היתי בשוק. הכל שונה לגמרי: אנשים מז”א, אוכל, לימודים והגעגועים היו גדולים מאד. לכן בפסח טסתי הביתה ואחרי חופשה שם החלטתי שאני חוזרת לכפר ונשארת פה”.
“אני שמחה שחזרתי, יש לי פה חברים, והצוות ממש נחמד ואנו מרגישים כמו משפחה. אני מאד אוהבת לשיר ושרה בחבורת הזמר בכפר וגם מאד אוהבת אומנות ומשתתפת כאן בחוג אומנות ובחוג צילום”.
אחרי שאסיים את הלימודים אני רוצה להתגייס לצה”ל ואז להמשיך ללימודי אומנות בישראל”.
