מקצועות האתלטיקה השונים

זוהי התחרות היוקרתית ביותר הקיימת בספורט ליחידים והמנצח בה במשחקים האולימפיים או באליפות העולם באתלטיקה מוכתר באופן לא רשמי כאדם המהיר ביותר בעולם. בתחרות זאת מתחרים ביניהם המשתתפים, מי ייחצה הראשון את קו הסיום של מסלול באורך 100 מטר.

שיא העולם לגברים שייך ליוסיין בולט מג’מייקה – 9:58 ש’ מ-16.8.2009. לצפייה: http://www.youtube.com/watch?v=3nbjhpcZ9_g

שיא העולם לנשים שייך לפלורנס גריפית’ ג’ויינר מארה”ב – 10:49 ש’ מ-16.7.1988. לצפייה:

השיא הישראלי לגברים שייך לאלכס פורחומובסקי בתוצאה של 10.2 שניות. שיא זה נקבע באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בסביליה, ספרד בשנת 1999. השיא הישראלי לנשים שייך לאסתר רוט שחמורוב בתוצאה של 11.45 שניות. שיא זה נקבע באולימפיאדת מינכן (1972). שיא ישראל לקדטים (עד גיל 18) שייך לרם מור, 10:60 ש’. שיא ישראל לקדטיות שייך לגילי דישון, 11:99 ש’.

ריצת 200 מטר היא ענף באתלטיקה, תחרות ספרינט למרחק המקנה לה את שמה. בתחרות זאת מתחרים ביניהם המשתתפים, מי ייחצה הראשון את קו הסיום של מסלול באורך 200 מטר.

ריצת 200 המטרים יוקרתית פחות מריצת 100 המטרים, אף כי במשך זמן רב הייתה מהירה יותר ממנה בממוצע: כלומר, זמן השיא בריצת 200 מטרים נפל מכפליים זמן השיא לחצי המרחק (100 מטרים). אצני מאתיים המטרים יכלו להגיע למהירות עודפת זו, משום שלמאה המטרים האחרונים הם מגיעים כבר בשיא המהירות, לעומת אצני המאה, שמתחילים ממצב נייח אבל מאיצים רגעית למהירות גבוהה יותר.

באצטדיון שהיקפו 400 מטרים, מתחילים האצנים את הריצה מהקשת ומסיימים במקטע ישר. באולם סגור שהיקפו 200 מטרים, משלימים האצנים סיבוב שלם אחד עם שתי קשתות, כאשר הריצה מתחילה מנקודת הזינוק שמשמשת גם כקו הסיום. ריצת המאתיים באצטדיון נחלקת לשני מקטעים הנבדלים זה מזה בטכניקה הנדרשת: מאה המטרים הראשונים של ריצה בקשת, ומאה המטרים האחרונים בישורת. על מנת להצליח במקצוע זה דרושה, אם כן, יכולת גבוהה בשתי הטכניקות גם יחד.

במשך כמה עשרות שנים, עד ל-16 באוגוסט 2009, בה קבע יוסיין בולט את השיא העולמי הנוכחי ב-100 מטר 9.58 שניות, הייתה המהירות הממוצעת בריצת 200 מטר גבוהה מזו בריצת 100 מטר. אצני 200 מטר מגיעים למאה המטרים האחרונים בשיא המהירות ועדיין נותר בהם כוח להמשיך באותו קצב, לעומת אצני 100 מטר המתחילים ממצב נייח ולוקח להם כמה עשרות מטרים להגיע לשיא המהירות. בכלים חדישים נמצא מה שהיה ידוע במשך שנים ששיא המהירות בריצת 100 מטר לרוב גבוה משיא המהירות בריצת 200 מטר, מה שהקנה לשיאן 100 מטר את התואר הלא רשמי “האדם המהיר בעולם”.

שיא העולם לגברים שייך ליוסיין בולט מג’מייקה, 19.19 שניות. הוא נקבע באליפות העולם באתלטיקה בברלין בשנת 2009. לצפייה: http://www.youtube.com/watch?v=_DjvvI-0xjc

שיא העולם לנשים שייך לפלורנס גריפית ג’וינר מארצות הברית, 21.34 שניות. הוא נקבע באולימפיאדת סיאול (1988).. לצפייה: http://www.youtube.com/watch?v=o2MGfxwl3WM

שיא ישראל לקדטים (עד גיל 18) שייך לרם מור, 21:61 ש’. שיא ישראל לקדטיות שייך לגילי דישון, 24:40 ש’.

ריצת 400 המטרים הינה ריצת ההאצה (ספרינט) הארוכה ביותר. באצטדיון ריצת ה-400 מטרים מתנהלת סיבוב שלם אחד בדיוק, כשכל אתלט רץ לפי מסלולו לאורך הריצה כולה. להצלחה במקצוע זה לאתלט דרושה היכולת של ריצה בצעדים מהירים וארוכים תוך כדי צמצום השימוש בסיבים האיטיים (סיב שריר שלד). לצמרת האתלטים בענף זה 400 המטרים מהווים למעשה ריצת האצה ממושכת.

שיא העולם באצטדיון פתוח שייך לוייד ואן ניקרק מדרום אפריקה, 43.03 ש’, מאולימפיאדת ריו דה ז’ניירו, ברזיל 2016. לצפייה: http://www.youtube.com/watch?v=zbqy1Rpjgmw

שיא העולם לנשים שייך למריטה קוך ממזרח גרמניה, 47.60 ש’, מגביע העולם בקנברה, אוסטרליה, 1985.

שיא ישראלי לגברים שייך לדולנד סנפורד, 45.71 ש’. שיא ישראלי לנשים שייך לאנה טקאץ’, 52.06 ש’.

ריצת 800 המטרים היא הקצרה מבין הריצות הבינוניות. ריצת 800 המטר משתרעת על שני סיבובים שלמים באצטדיון (היקף המסלול 400 מטר), בעוד באולמות סגורים הריצה משתרעת על 4 סיבובים שלמים (היקף המסלול 200 מטר). ריצת 800 דורשת מיומנות גבוהה הן במהירות הספרינט והן בסיבולת פיזית שתספיק לשני סיבובים.

ריצת 800 לגברים נכללה בתוכנית האולימפית בכל האולימפיאדות המודרניות. ריצת 800 לנשים הוכנסה לתוכנית האולימפית לראשונה בשנת 1928 אך הושעתה עד 1960, עקב הזעזוע מהתשישות שחשו המתחרות.השיא העולמי לגברים שייך לדייוויד רודישה מקניה שקבע באולימפיאדת לונדון 1.40.91 דק’. לצפייה:

השיא העולמי לנשים שייך לירמילה קרטוכווילובה מצ’כוסלובקיה, 1.53.28 דק’, מ-1983.

שיא ישראלי לגברים שייך לעוז כץ, 1.47.8 דק’. שיא ישראלי לנשים שייך לעדנה לנקרי, 2.04.05 דק’.

מטרת האתלט שמתחרה בקפיצה לרוחק היא לעבור מרחק גדול ככל האפשר בקפיצה אופקית. מרחק הקפיצה מושפע מתנע הריצה שלפני הקפיצה, מעוצמת הניתור, ומסגנון הקפיצה. הקפיצה לרוחק נעשית על גבי מסלול ריצה, שמסתיים בקרש קפיצה. לאחר קרש הקפיצה ישנו ארגז חול המסומן במטרים.

מקורה של הקפיצה לרוחק כענף ספורטיבי הוא ביוון העתיקה, שם נהגו המתחרים היוונים במשחקים הפן הלנים ובכללם גם המשחקים האולימפיים לקפוץ למרחק כשהם אוחזים במשקולות. יש הסוברים שמטרת המשקולות הייתה להקשות על הקפיצה ובכך להוסיף עניין בתחרויות. תחרויות קפיצה לרוחק נכללות בתוכנית האולימפית לגברים החל מהאולימפיאדה הראשונה ב-1896 ולנשים מאולימפיאדת אמסטרדם (1928).

מבנה הקפיצה:

1.ריצה מבוקרת ומהירה של המתחרה עד לקרש הקפיצה.

2.דחיפה חזקה של האדמה על ידי הרגל החזקה של המתחרה ברגע ההגעה לקרש הקפיצה.

3.המשך הניתור לקפיצה אופקית כאשר המתחרה מרים את ידיו ואת כל גופו.

4.השהיית הנחיתה על ידי שמירה על מרכז הכובד וצורת הגוף.

5.נחיתה כאשר הגוף מכופף ומופנה כמה שיותר רחוק.

סגנון בסיסי: 

אף על פי שקיימים כיום שלושה סגנונות קפיצה עיקריים, סגנון הקפיצה הבסיסי הוא כדלקמן: כאשר מגיע הקופץ לקרש הקפיצה, הוא מצמיד את רגל הריצה שלו לבטנו, בעודו מזנק עם רגלו החזקה. לאחר שהקופץ באוויר הוא מצמיד את רגל הזינוק לרגלו השנייה, ומכדר את גופו ואת גפיו. עם ההתקרבותו לקרקע שולח הקופץ את גפיו לפנים ככל האפשר על מנת להעביר את מרכז הכובד שלו קדימה ולהשיג בכך מרחק גדול יותר.

חוקים בסיסיים:

למתחרה אסור לקפוץ לאחר שרגל הניתור חרגה מהגבול הקדמי של קרש הקפיצה, כל קפיצה שבה נעשתה חריגה שכזו נחשבת כפסולה.

החלק האחורי ביותר של גוף המתחרה שפגע בקרקע יחשב כמרחק הרשמי שעבר המתחרה בקפיצה.

שיאים:

השיא העולמי לגברים שייך למייק פאוול מארה”ב, 8.95 מ’ מאליפות העולם בטוקיו יפן, 1991. לצפייה:

השיא העולמי לנשים שייך לגלינה ציסטייקובה מבריה”מ, 7.52 מ’, מ-1988.

שיא ישראלי לגברים שייך ליוחאי הלוי, 7.99 מ’. שיא ישראלי לנשים שייך לסיגל גונן וסווטלנה גנזדילוב במשותף, 6.46 מ’. 

שיא ישראלי לקדטים (עד גיל 18) שייך לרמי לב-רן, 7.53 מ’. שיא ישראלי לקדטיות שייך לאסתר שחמורוב, 5.46 מ’.   

הדיפת כדור ברזל הוא ספורט אולימפי, אחד ממקצועות הזריקה שבמסגרת ענף האתלטיקה. במסגרת ספורט זה אדם הודף (כלומר זורק) כדור ברזל במשקל כבד (7.26 קילוגרם לגברים ו-4 קילוגרם לנשים) למרחק הרב ביותר. ספורט זה נחשב כחלק ממשפחת ענפי הכוח המתפרץ. המקצוע נלמד בבתי הספר כחלק מתוכנית הלימודים לחינוך גופני.

ההדיפה מתבצעת מתוך מעגל (בדרך כלל עשוי בטון) בקוטר 2.135 מטר. למעגל יש חלק קדמי, הפונה אל משטח דשא וחלק אחורי. בקדמת החלק הקדמי מותקנת מחיצה בגובה של כ-10 ס”מ הנקראת “מחסום כף-רגל” או “מפתן”. משני צידי המחיצה יוצאות “קרניים” המצוירות בגיר על הדשא ויוצרות מקטע משולש (גיזרה או “סקטור”).

ההודף יכול להיכנס למעגל מכל צד, עליו להצמיד את כדור הברזל לצווארו, צמוד לסנטר, בשקע עצם הבריח ולהדוף אותו, אל מחוץ למעגל, הרחק ככל האפשר בתוך תחום ה”סקטור” המצויר על הדשא, בתוך 60 שניות מן הרגע בו קראו בשמו. אסור ששום חלק מחלקי גופו של ההודף, כולל חלקי בגד או נעל, יגעו במחיצת כף הרגל או מחוצה לה עד לעצירתו הסופית של הכדור. על ההודף להמצא בתוך תחומי המעגל עד לעצירתו הסופית של הכדור ועליו לצאת מן המעגל מצידו האחורי. המרחק אליו נהדף הכדור נמדד כמרחק בין נקודת המגע הראשונה של הכדור בקרקע והנקודה בה נחתך היקף המעגל עם הקו בין מרכז המעגל לנקודת מגע זו.

השיא העולמי לגברים שייך לרנדי ברנס מארה”ב, 23.12 מ’ מ-1990. לצפייה: http://www.youtube.com/watch?v=qPZwXF1Xcpw

השיא העולמי לנשים שייך לנטליה ליסובסקיה מבריה”מ, 22.63 מ’, מ-1987. 

שיא ישראלי לגברים שייך לאיגור אברונין, 19.09 מ’. שיא ישראלי לנשים שייך לאנסטסיה מוצ’קייב מהמרכז הלאומי לאתלטיקה “הדסה נעורים”, 17.22 מ’.

שיא ישראלי לקדטים (עד גיל 18) שייך לאיגור באסוב מהמרכז הלאומי לאתלטיקה “הדסה נעורים”, 17.69 מ’ (5 ק”ג). שיא ישראלי לקדטיות שייך לענבל כהן, 14.69 מ’ (3 ק”ג).

זריקת דיסקוס, ענף ספורט אולימפי, אחד ממקצועות הזריקה שבמסגרת ענף האתלטיקה. זהו אחד מענפי הספורט העתיקים ביותר והחל עוד במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. בתחרות זריקת דיסקוס המתחרים זורקים דסקה עגולה מעל מגרש מסומן. למנצח מוכתר מי שזורק למרחק הגדול ביותר. יש הבדל בין משקל הדיסקוס בין תחרות הגברים לתחרות הנשים. הדיסקוס של הגברים שוקל 2 ק”ג בעוד של הנשים שוקל ק”ג אחד. זורק הדיסקוס אוחז בו ביד אחת מתוחה כאשר היא מורמת לצד גופו, מסתובב סביב עצמו, כדי לתת לדיסקוס תנופה, וזורק את הדיסקוס.

שיא העולם לגברים שייך ליורגן שולט ממזרח גרמניה, 74.08 מ’ מ-1986. שיא העולם לנשים שייך לגבריאלה ריינש ממזרח גרמניה, 76.80 מ’ מ-1988.

שיא ישראלי לגברים שייך לאיגור אברונין, 62.24 מ’. שיא ישראלי לנשים שייך לסיוון זאן מהמרכז הלאומי לאתלטיקה “הדסה נעורים”, 59.92 מ’.

שיא ישראלי לקדטים (עד גיל 18) שייך לאיתמר לוי מהמרכז הלאומי לאתלטיקה “הדסה נעורים”, 56.13 מ’ (1.5 ק”ג). שיא ישראלי לקדטיות שייך לליאורית דניאל, 42.64 מ’.

יידוי פטיש הוא ענף ספורט אולימפי, אחד ממקצועות הזריקה שבמסגרת ענף האתלטיקה. בתחרות יידוי פטיש זורקים המתחרים כדור ברזל המחובר לתיל שבקצהו ידית, המכונים “פטיש”. המנצח הוא הזורק למרחק הרב ביותר. שם הענף נובע מתחרויות מוקדמות יותר בהיסטוריה, במהלכן נזרק פטיש של ממש.

תחרויות יידוי פטיש נערכו לראשונה באולימפיאדת פריז (1900). האלוף האולימפי הראשון היה ג’ון פלנגן מארצות הברית פלנגן ניצח גם בשתי האולימפיאדות הבאות, והיה היחידי בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים שזכה 3 פעמים. התאחדות האתלטיקה הבינלאומית אישרה תחרויות לנשים להשתתף בענף זה רק בשנת 1995, וההופעה הראשונה של הנשים הייתה באולימפיאדת סידני שנערכה בשנת 2000.

יש הבדל בין משקל הפטיש בתחרות הגברים למשקל הפטיש בתחרות הנשים. הפטיש של הגברים שוקל 7.257 ק”ג ושל הנשים שוקל 4 ק”ג.

השיא העולמי לגברים שייך לסובייטי יורי סדיך, 86.74 מ’, מ-1986. לצפייה:

השיא העולמי לנשים שייך לפולנייה אניטה וולדרצ’יק, 82.98 מ’ מ-2016 בוורשה.

שיא ישראלי לגברים שייך לאיגור גילר, 65.70 מ’. שיא ישראלי לנשים שייך ליבגניה זבולוטני מהמרכז הלאומי לאתלטיקה “הדסה נעורים”, 60.60 מ’.

ריצת 10,000 מטר היא תחרות הריצה הארוכה ביותר הנערכת באצטדיון. אורכו של מסלול הריצה הוא 400 מטרים, והרצים מקיפים אותו 25 פעמים.

תחרויות ריצת 10,000 מטר לגברים נערכו בכל המשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת סטוקהולם (1912), ולנשים מאז אולימפיאדת סיאול (1988). האלוף האולימפי הראשון היה הפיני הנס קולמיינן והאלופה האולימפית הראשונה הייתה הסובייטית אולגה בונדרנקו. באליפות העולם באתלטיקה נערכות תחרויות לגברים מאז היווסדה של האליפות ב-1983, ולנשים מאז 1987. אלופי העולם הראשונים היו האיטלקי אלברטו קובה והנורבגית אינגריד קריסטיאנסן. מאז 1987 היו כל אלופי העולם מאתיופיה או מקניה, ומאז 1997 היו כל אלופות העולם אתיופיות או קנייתיות.

שיא העולם לגברים שייך לקנניסה בקלה‎ מאתיופיה, 26:17.53 דק’, מ-2005. לצפייה:

שיא העולם לנשים שייך לואנג ז’ונשיה מסין, 29:31.78 דק’, מ-1993.

שיא ישראלי לגברים שייך לטסמה מוגס, 28.12.58 דק’. שיא ישראלי לנשים שייך לנילי אברמסקי, 33.19.85 דק’.

שיא ישראלי לקדטים (עד גיל 18) שייך לאקוייה יעקב דרסך מהמרכז הלאומי לאתלטיקה “הדסה נעורים”, 31.14.99 דק’. שיא ישראלי לקדטיות שייך לדנה לווין, 38.14.57 דק’.