סיפור אישי

סיפור אישי – המשך
במרץ 2015, ראיינו את החניכה אירנה מז'ונץ לניוזלטר. זה מה שהיה לה להגיד אז: אירנה מג'ונס, בת 18, הגיעה לכפר באוקטובר 2013 מארמניה.

"רציתי מאד לעלות לארץ ישראל ושמעתי על תוכנית נעל"ה אז ניגשתי לבחינות. היה לי קשה מאד בבית מכיוון שאני בת יחידה והמצב הכלכלי לא טוב. ההורים בהתחלה פחדו לתת לי לנסוע אבל שכנעתי אותם שפה יהיה לי יותר טוב ולכן הם הסכימו. אני מאד שמחה שעשיתי את זה".

"בהתחלה כשהגעתי להדסה נעורים היה לי קשה, התגעגעתי מאד הביתה למשפחה ואפילו לשלג, התרבות והאוכל פה שונה מאד מהבית ולוקח זמן להתרגל. אחרי חצי שנה בערך כבר ממש התרגלתי והרגשתי בבית. הכרתי ילדים, למדתי שפה ועכשיו ממש טוב לי פה".

"מבחינה חברתית טוב לי מאד, יש לי חברות טובות שגרות איתי בחדר, הקבוצה היא כמו משפחה שלי, אנחנו עושים הכל ביחד וזה נחמד".

"עוד שנה אני מסיימת לימודים והחלום שלי הוא להתגייס לצה"ל ולשרת כפרמדיקית קרבית. רוצה מאד לשלב רפואה עם שירות קרבי".

"בתום השירות אני רוצה להשאר בארץ, אני מאד רוצה להביא לפה את ההורים שלי אבל חשוב לי להתבסס כלכלית לפני שאעשה את זה".

כעת, אירנה ניצבת לקראת סיום כיתת יב', ובדרך לשירות צבאי.

אירנה מתכוונת להישאר בארץ ולכן אנו מסייעים לה להתוות לעצמה את הדרך הנכונה לחיים האזרחים.

אירנה מסיימת בימים אלו הגשת טפסים למכינת "עלמה" מכינה למנהיגות נשית הממוקמת באופקים אשר הוקמה בחסות הסוכנות היהודית.

שאלנו את אירנה מספר שאלות:

איך את מסכמת את החוויה שבמגורים ובהתחנכות בהדסה נעורים?
תשובה: "קיבלתי כל כך הרבה מהכפר בשנתיים האחרונות: יצאתי למסע לפולין וגם למסע לאתיופיה בחנוכה האחרון, חוויתי כל כך הרבה דברים חדשים והכרתי אנשים אחרים, תרבות אחרת, עולם אחר.
מבחינה לימודית הגעתי לארץ ללא ידיעת השפה העברית וכעת אני מסיימת עם עברית שוטפת ובגרות מלאה, זה יתרון גדול. לא רכשתי רק השכלה לימודית, רכשתי ידע שילווה אותי בחיים".

מה התוכניות שלך לאחר שתסיימי את הלימודים בכפר?
תשובה: "מאד חשוב לי לעשות תפקיד משמעותי בצבא, לתרום ולתת למדינה, אני שמחה לצאת למכינת "עלמה" לפני הצבא כי אני חושבת שאלמד במכינה עוד דברים שיעזרו לי להתקדם בחיים ולתת חזרה לקהילה ולישראל. אני עדיין רוצה להגשים את החלום שלי להיות פרמדיקית קרבית".

איפה את רואה את עצמך עוד חמש שנים מהיום?
תשובה: "אחרי הצבא אני רוצה ללמוד, התחום של רפואה משפטית מאד מעניין אותי. כמובן שהכול יעשה בארץ, אני רואה את המשך חיי פה. המסע לאתיופיה הגביר בי את הצורך לרצון ולהתנדב שם, יש תוכנית שנקראת "תן" דרך הסוכנות היהודית שמקדמת התנדבות שם וזה משהו שמאד אשמח לעשות אחרי השירות הצבאי".
"אני רוצה להגיד שאני מודה לכפר ולכל מי שעזר לי בשלוש השנים האלה ונתן לי כוחות ברגעים קשים".